פסק-דין בתיק רע"א 25437-10-12

בקשת רשות ערעור על פסק דין חלקי (להלן: " פסק-הדין") שניתן בבית משפט השלום בכפר-סבא (כב' השופטת ר' קרלינסקי) ביום 9.9.2012, אשר קבע כי תאונה שבה נפגע המשיב 1, מר אבו זר לאבד (להלן: " המשיב") ביום 26.3.2006 היא תאונת דרכים על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפלת"ד"), וכי החבות לפיצוי המשיב בגין נזקיו היא על המערערת, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " כלל" או " המערערת").

1.      הרקע העובדתי

              א.    התאונה נשוא התובענה ארעה עת עבד המשיב בשירות המשיבה 2, קיבוץ משאבי שדה (להלן: " הקיבוץ"). המשיבה 3 - הפניקס הישראלי חברה לביטוח (להלן: " הפניקס") ביטחה את הקיבוץ בפוליסת חבות מעבידים (המשיבות 2-3 יקראו להלן: " המשיבות").

               ב.    על-פי העובדות שנקבעו בפסק דינו של בית משפט קמא, במועד התאונה יצא המשיב במסגרת עבודתו לחרוש את השטחים החקלאיים השייכים לקיבוץ והמרוחקים ממנו כ-30 ק"מ. לשם כך, כדרך של שגרה, היה על המשיב להחליף טרם תחילת עבודת החריש את גלגלי הטרקטור לגלגלים המתאימים לעבודה זו.

בחקירתו בבית המשפט קמא פירט והסביר שעבודת החריש מתחלקת לעבודת חריש כבד וחריש קל. בראשונה עובדים עם ארבעה גלגלים מאחור ושניים מקדימה, ואילו באחרונה לא נדרשים הגלגלים הגדולים ולצורך התאמת הטרקטור לעבודה בערוגות יש לפרקם. בפסק הדין צוין כי פעולת הפירוק אינה מביאה להרחקת הגלגלים כי אם להצמדתם לגלגלים האחוריים.

               ג.     בבוקר התאונה הגיע המשיב לסככה שהייתה בשטח ובה חנו הטרקטורים, ומשם יצא לעבודת החריש. לאחר מכן חזר לסככה כדי להתאים את הטרקטור לחריש קל יותר. על-פי פסק הדין, המשיב הודה כי לא היה מדובר בתקלה בטרקטור כי אם בפעולה מתחייבת עקב שינוי סוג החריש - דבר שעשה מספר פעמים בעבר, ולצורך כך פירק את הגלגל.

               ד.    עוד נכתב בפסק הדין כי במהלך ביצוע פירוק הגלגל היה הטרקטור מונע הואיל והפעולה נמשכת כ-10 דקות בלבד ולאחריה ניתן להמשיך בביצוע העבודה, וכי המשיב ציין שניתן לבצע את פעולת הפירוק וההחלפה גם בשטח, אלא שהוא בחר לעשות כן בסככה מטעמי נוחות.

              ה.    במהלך פירוק הגלגל התנתק הגלגל מהטרקטור ונפל על ירכו של המשיב תוך שהוא מסב לו נזק גוף. 

2.      פסק הדין של בית המשפט קמא

              א.    בית המשפט ציין בפסק דינו כי במקרה דנא אין חולק שמדובר באירוע שבו נפגע המשיב ונגרם לו נזק גוף תוך כדי שימוש ברכב מנועי. לשיטתו, נוגעת המחלוקת הראשונה לעניין מטרת השימוש, והאם נעשה למטרות תחבורה.

               ב.    בית המשפט קבע כי הטרקטור שימש בין היתר לנסיעתו של המשיב, היינו למטרת תחבורה יבשתית, ולפיכך החלפת הגלגל הייתה פעולת הכנה לקראת המשך הנסיעה כמו גם המשך החריש. בהקשר זה ציין בית המשפט כי העובדה שהנפגע הותיר את הרכב מונע מלמדת כי אין מדובר בסיום נסיעה, כי אם עצירה לצורך החלפת גלגלים, ופעולה זו היא למעשה המשך השימוש ברכב.

עוד בהקשר זה התייחס בית המשפט לטענה האפשרית שהנזק נגרם בשל הגשמת התכלית הלא תעבורתית של הטרקטור, וקבע כי ניתן להתגבר על טענה זו באמצעות הפנייה לחזקה המרבה, שלפיה יראו כתאונת דרכים גם מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב.

               ג.     בנוסף, התייחס בית המשפט קמא למחלוקת שנסבה על השאלה האם מעשי המשיב באו בגדר המושג טיפול או תיקון דרך, בית המשפט ציטט בעניין זה מפסק הדין שניתן בע"א 3392/09 אליסן דהן נ' אריה חברה לביטוח ביום 24.11.2010 (להלן: " עניין אליסן דהן") וקבע:

" בענייננו לא נדרש הטיפול לצורך תיקון תקלה כי אם לצורך המשך פעולת החריש ועל כן אלמנט הפתאומיות אכן אינו קיים. אולם המחוקק נוקט לא רק בלשון "תיקון" אלא גם במונח "טיפול" ויכול שפעולת החלפת הגלגל כמו התקנת אבזר נדרש אחר נכנסת להגדרה זו".

               ד.    כמו כן התייחס בית המשפט קמא למחלוקת שנסבה על אודות הסייג המוציא מתחולת החוק הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו מרכב עומד או חונה תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו, וקבע, בהסתמך על ע"א 3024/94 אלי יונאי נ' אררט, פ"ד נא(5) 208 (1997) (להלן: " עניין יונאי"),  כי ההלכה החלה בעניין זה היא ש" הסייג חל רק על מי שעוסק באופן מקצועי בתיקון ובטיפול דרך כמכונאי רכב..."

בית המשפט הזכיר בהקשר זה גם את פסק הדין בע"א 10157/09 הכשרת הישוב חברה לביטוח נ' פטקין שניתן ביום 29.6.2010 (להלן: " עניין פטקין") ואשר אליו הפנה ב"כ כלל, וציין כי כב' השופט א' ריבלין אשר כתב את פסק הדין לא הכריע במסגרת פסק הדין בשאלת ההבחנה בין שתי דרכי שימוש (הינתקות או נפילה ותיקון או טיפול דרך) וזהות המטפל הרלוונטי לגביהן לצורך אותו פסק דין, וכי בפסיקה מאוחרת לא קיבלה אבחנה זו תוקף וביהמ"ש העליון חזר והסתמך על קביעות הלכת יונאי. בית המשפט קמא מפנה לפסה"ד ברע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, (מיום 4.2.09, לא פורסם) וכן לאמירה מפורשת בעניין בע"א 3392/09 הנ"ל (עניין אליסן דהן - י.ש.) מפי כב' השופט י' עמית.

לפיכך קבע בית המשפט קמא כי הואיל והמשיב אינו נמנה עם אנשי המקצוע לעניין זה, לא חל עליו הסייג הנ"ל במקרה דנן.

              ה.    נוכח קביעות ומסקנות אלו, פסק בית המשפט קמא כי המקרה שלפנינו בא בגדר תאונת דרכים ובגדר תחולתו של חוק הפלת"ד.

3.      תמצית טענות הצדדים